<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' ויקהל</h1>
<h2>דף ו.</h2>
ויקהל משה, למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אומר ועשו לי מקדש (שמות כ"ה), שומעין בין בחול בין בשבת, ומה (אם) [אני] מקיים מחלליה מות יומת (שם ל"א), בשאר מלאכות חוץ ממלאכת המשכן ובמלאכת המקדש, מה אני מקיים ועשו לי מקדש בשאר כל הימים חוץ מן השבת. (ויהיה שבת) [או אף בשבת] והדין נותן ומה אם עבודה שאינה דוחה אלא מכח המכשירים, הרי היא דוחה את השבת, מכשירי עבודה שאין העבודה באה אלא מכוחם, אינו דין שידחו שבת, כגון שנטלה קרנו של מזבח, או שנפגמה הסכין, שומעני יתקנם בשבת, ת"ל ויקהל משה את כל עדת וגו' לעשות אותם, בחול ולא בשבת.
<h2>דף ו:</h2>
לא תבערו אש [שמות ל"ה]. ל"נ, לפני שהוא אומר אלה הדברים, שומעני לא יהא חייב עד שיעבר על שלשים ותשע מלאכות, ת"ל לא תבערו אש, הבערה היתה בכלל, מה הבערה שהיא מיוחדת שהיא אחד משלשים ותשע אבות מלאכות, וחייב עליה בפני עצמה, אף שאר שלשים ותשע אבות מלאכות, לחייב על כל אחת ואחת בפני עצמה. ר' נתן אומר לא תבערו אש, למה נאמר, לפי שהוא אומר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, שומעני יהא רשאי להדליק לו את הנר, להטמין לו את החמין, ולעשות לו מדורה, ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, ביום השבת אין אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר ביום טוב.
